החלטה בתיק ב"ש 7270/06

1.         המבקש הגיש לבית המשפט עתירה להכריז על המשיב בר-הסגרה לפדרציה הרוסית. הבקשה שלפני הנה לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה התש"ד-1954, לעצור המשיב עד מתן החלטה בעתירה.

רקע דיוני ועובדתי

2.         בין מדינת ישראל לבין רוסיה קיים הסכם הקובע הדדיות בהסגרת עבריינים. בתאריך 10.3.04 התקבלה בישראל בקשה להסגיר את המשיב כדי להעמידו לדין בעבירות רצח ושוד ועוד קודם לכן התקבלה בקשה למעצרו לצורך הסגרה.

3.         המשיב מתגורר בישראל מאז אוקטובר 2001. תחילה גר באילת ולאחרונה בכפר-סבא.

4.         אין חולק כי אילו המשיב היה מבצע בישראל את המעשים המיוחסים לו ברוסיה, היה ניתן להעמידו בישראל בגין רצח ושוד. כמו כן, מדובר בעבירות ברות הסגרה.

5.         על-פי בקשת ההסגרה, המשיב ביחד עם שניים נוספים, ריאבסטב אנטולי ויקטורביץ (להלן - ויקטורביץ) ופטרושקו ולרי אווגנביץ (להלן - אווגנביץ) פרצו ביום 29.1.2001 לביתם של יורי וולנטינה קובלנקו, בכפר בשם פרוקהורבקה, במטרה לשדוד 4000 דולר ולאחר שנתקלו בהתנגדות רצחו את בני הזוג באמצעות סכינים. לאחר הרצח גנבו המשיב ושותפיו מהבית 100 דולר וכמה חפצים.

6.         שני השותפים נתפסו, הועמדו לדין, הורשעו ודינם נגזר ביום 9.12.03 ל-23 ו-21 שנות מאסר. העונש המינימלי הצפוי למשיב, אם יורשע, הנו 16 שנות מאסר.

הראיות

7.         על-פי הודעות של ויקטורביץ, למשיב נודע מפי ידידה בשם איבנובה כי לבני הזוג קובלנקו יש 4000 דולר. המשיב הציע לויקטורביץ ואווגנביץ לבצע שוד, ומשאלה הסכימו, השלושה נפגשו בביתה של איבנובה וחלקו ביניהם תפקידים. התוכנית הייתה לנקוש על הדלת וכאשר זו תפתח, לקשור את בני הזוג ולדרוש הכסף, אולם אם הקושרים יזוהו יהיה אפילו צורך לקטול את בני הזוג קובלנקו.

בערב 29.1.01 הצטיידו השלושה בסכינים, נקשו בדלת וכאשר מר קובלנקו פתח הדלת, המשיב תפס אותו, אולם קובלנקו הצליח להוריד כובע גרב מראשו של המשיב ואף לזהותו, ואז המשיב שלף סכין והחל לדקור את קובלנקו בצוואר ובכתפיים, ושני הקושרים האחרים באו לעזרתו. גב' קובלנקו יצאה החוצה בצעקות, המשיב ואווגנביץ רצו לקראתה ואז ויקטורביץ דקר את מר קובלנקו בחזה ואחר כך את הגב' קובלנקו בבטנה. השלושה נכנסו לדירה, מצאו רק 100 דולר וכן נטלו כמה חפצים ובהם רדיו. ויקטורביץ ערך שחזור מלא של האירוע.

8.         על-פי הודעות של אווגנביץ, הוא הצטרף למשיב ולויקטורביץ כדי לעזור בהעמסה של דבר מה ורק כאשר הגיעו לבית של קובלנקו, נוכח כי לויקטורביץ יש סכין. המשיב נקש בחלון, מר קובלנקו יצא ואז המשיב תקף אותו וויקטורביץ בא לעזור לו, ואילו אווגנביץ עצמו הלך להשתיק את גב' קובלנקו. מר קובלנקו עדיין לא מת והמשיב ניסה לברר אצלו היכן הכסף.

לדבריו, קיבל 600 רובל מהשלל ואינו יודע מה האחרים קיבלו. כמו כן, בעוזבם המקום לא ראה סימני חיים אצל גב' קובלנקו. בהודעה נוספת אמר אווגנביץ, כי ויקטורביץ הוא זה שדקר האישה שלוש פעמים בבטנה.

גם אווגנביץ שיחזר האירוע.

9.         הודעת איבנובה: בליל האירוע 29.1.01 הגיע המשיב לביתה עם כתמי דם על מכנסיו וביקש להחביאם ואחר כך אמר לה כי הוא ושני שותפים רצחו את הזוג קובלנקו.

10.       הודעת אלכסנדרובה גרושתו של ויקטורביץ: לדבריה שמעה מפיו של ויקטורביץ על השוד וכי במהלכו הוא הרג את בני הזוג, ואף נתן לה רדיו וחולצה שנטל מהבית. חפצים אלה נמצאו אצלה.

בתיק הראיות יש הודעה של עדה נוספת שזיהתה חפצים אלה כחפצים של קובלנקו.

11.       על-פי דו"חות פתולוגיים מותו של מר קובלנקו נגרם מדקירות בצוואר, כתף וריאות ומותה של גב' קובלנקו מדקירות בבטן.

12.       דיות הראיות: מלבד הדו"חות הפתולוגיים, כל הראיות שהוצגו הן משנת 2003, קרי כשנתיים וחצי אחרי האירוע. עם זאת, בשלב של דיון בבקשת ההסגרה, וקל וחומר בשלב זה של בקשה למעצר עקב בקשת הסגרה, אין בודקים את אמיתות האישום - קרי אמינות ומשקל - אלא בודקים רק אם די בראיות שהוצגו כדי להצדיק ברור האישום (ראה ספרו של פלר, דיני הסגרה, עמ' 355).

ב"כ המשיב טענה, כי הראיות הן מאוחרות, ונאספו רק בשנת 2003 וכי נתגלעו בהן סתירות ואי התאמות, דבר המכרסם בעוצמתן.

הטעם לאסוף הראיות לאחר זמן לא הוברר בפני, אולם אין בכך כדי לכרסם בהן שהרי יתכן כי החקירה נקלעה למבוי סתום והייתה פריצת דרך לאחר זמן.

כמו כן, הראיות אומנם אינן תואמות אחת לאחת, אולם הסתירות אינן כה מהותיות ועולה מהן תמונה ברורה לפיה המשיב יזם שוד עם שני חברים ובמהלכו פגעו השלושה וקטלו את בני הזוג קובלנקו באמצעות סכינים שהוכנו מראש.